בחו"ל יודעים לפרגן. למה אנחנו לא?
כמו שסיפרתי בתחילת הבלוג, הקמתי קבוצת פייסבוק בתחילת דרכי, לוח מעצבי תכשיטים, תכשיטנות וצורפות אבל לצערי הרב, אין שם הרבה פרגון, אין תגובות כמו שציפיתי, אין הרבה תמיכה ומחמאות על עבודות שאמנים השקיעו בהם שעות על גבי שעות. זה מעציב ומכעיס כאחד. לפני כמה ימים חיפשתי קבוצות דומות בחו"ל כדי לקבל מושג על איך מתנהלים דברים אי שם בגולה. מצאתי כמה קבוצות, חיפשתי מה יותר מתאים לי ופרסמתי שני מוצרים שלי. באופן מיידי קיבלתי המוני תגובות, פרגונים, מלא מלא אהבה שהציפה אותי בהמון ביטחון בכישרון שלי. בראש שלי חלפו מחשבות של "תתחילי להפיץ ולמכור בחו"ל כי מבינים שם יותר טוב". תראו, זה באמת מתסכל שאמן שעובד על יצירה שמעסיקה אותו שעות על גבי שעות לא מקבל פידבק או הערכה מצד אמנים אחרים שיודעים בדיוק כמה השקעה הוקדשה ליצירה שלו. אני חושבת שבארץ לא יודעים לפרגן. וחבל. זו אחת הסיבות שהרבה אנשים יורדים מהארץ. זו אחת הסיבות שהרבה אמנים צעירים לא מאמינים בעצמם. היום אני קיבלתי את כל המחמאות שיכולתי לבקש. ה"בוסט" המטורף שנתנו לי ביום אחד, יספיק לי להמון