ההתחלה שלי
בשנת 2008 כבר הייתי אמא לשני ילדים קטנים וחמודים.
עבדתי במשרה חלקית ובדיוק באותו הזמן קיצצו לנו בשעות העבודה. נוספו לי שעתיים 'מתות' שלא ידעתי במה למלא אותן. בין עבודות הבית לילדים נשאר לי פנאי לעצמי והמון.
באחד הימים טיילנו בעלי ואני במרכז מסחרי במרכז הארץ. עצרנו ליד חנות של מעצבי תכשיטים. החרוזים המבריקים והמיוחדים נצצו וקרצו לי, זה משך לי את העין בצורה בלתי רגילה. בעלי הרים מהשולחן פלייר של קורס תכשיטנות במחיר אטרקטיבי במיוחד. הוא דרבן אותי לנסות. בכלל לא חשבתי על הכיוון, אבל, היו לי שעתיים ביום שהייתי חייבת למלא במשהו, אחרת אתחרפן. אז החלטתי ללכת על זה. זה קרוב לעבודה שלי, זה ימלא את השעות המתות ואצא משם עם תכשיטים שאני עיצבתי.
נרשמתי לקורס, ולאט לאט התאהבתי.
משם והלאה הכל היסטוריה.
אני מלי. אישה, אם, יוצרת ומעצבת.
משנת 2009 ועד היום אני מעצבת תכשיטים. מכרתי בהמון מקומות ברחבי הארץ. פרסמתי ושיווקתי את עצמי לא מעט בפייסבוק וזה היה תענוג רצוף להגיע למקומות שונים ולהיווכח שאנשים מזהים את הלוגו שלי ורוכשים את יצירותיי. הקמתי קבוצה בפייסבוק למעצבים מהתחום שנקראת "לוח מעצבי תכשיטים, תכשיטנות וצורפות" כדי לתת במה למעצבים, לשתף, לפרסם ולהכיר.
המטרה שלי הייתה ועודנה לעצב תכשיטים מיוחדים במינם, תכשיטים שלא רואים בכל מקום. באמצעות שימוש באבני חן, פנינים, קריסטלים, סברובסקי, גולדפילד ועוד, אני משלבת צבעים וסגנונות ייחודיים בעלי קסם אישי. נשים שמאוד מתחברות לאלמנטים שמגיעים מהטבע (כמו אבני חן ופנינים), יבינו במיוחד את האהבה לתכשיטים מהסוג שאני מעצבת. אני מפעילה המון אינטואיציה בזמן העיצוב. שום דבר לא מכני אצלי, הכל מגיע מבפנים - מ'בטן האדמה' שלי.
בשנת 2015 הסתקרנתי לגבי תפירה. כאילו שהחיים שלי לא מלאים מספיק. כבר הייתי אמא לשלושה ילדים, מנהלת משק בית, עצמאית ושכירה גם יחד. התחלתי לצפות ביוטיוב ויישמתי בפועל רעיונות שקיבלתי ושהיו לי בראש. הכנתי תיקים שונים ותפרתי כמה בגדים. הפסקתי לזרוק בגדים שצריכים מכפלת או תיקון של תפר. יש לי מכונת תפירה ביתית והיא המוצר החשמלי האהוב עליי בבית (אחרי מכונת הכביסה). בכל פעם שמתחשק לי תיק חדש, אני פשוט מתכננת ותופרת והם מחזיקים שנים (הרבה יותר מתיקים שאני רוכשת בחנויות או בשווקים) וזה נפלא. את התיקים אני מכינה מבדים שונים או ממכנסי ג'ינס ישנים. מוסיפה רוכסן, תאים, כיסים ובדים עם טקסטורות שונות עד שאני מגיעה למוצר שאני מרוצה ממנו והסיפוק עצום!
אני מאוד אוהבת ליצור. זו הפינה הרגועה שלי, הנישה שלי, האהבה שלי. לולא היצירה הייתי אדם עצוב מאוד.
כל אישה שהיא גם אמא יודעת שבין ילדים לעבודה ולעבודות הבית, לא נשארת זהות עצמית ובעצם רוב הזמן את נותנת ולא מקבלת. בנישה שלי, אני חוגגת את עצמיותי.
אני חושבת שכל אדם צריך למלא את עצמו במשהו שהוא אוהב. להגשים את עצמו בכל מובן, גם אם ייקח לו שנים למצוא את ה"דבר" שממלא אותו. לי לקח כמה שנים טובות, אבל זה הגיע. תודות לאדם מיוחד, בן הזוג שלי, בעלי ואישי היקר שתמיד תומך בי ומאמין בי, במיוחד כאשר אני לא מאמינה בעצמי.
מיד אחרי הקורס בעלי הבחין בכישרון שיצא ממני (לא היה לי מושג קלוש), הוא מיד חזה את העתיד וידע שאני הולכת לעשות עם זה משהו. אני לא ראיתי את זה ולא רציתי בזה. כי ידעתי שכאשר אצור כדי להשתכר כלכלית, זה כבר לא יהיה כיף.
פחדתי שארגיש כמו פרה שחולבים אותה כאשר אינה רוצה לתת חלב.
דחיתי את זה כמה שנים. המשכתי ליצור בקטנה, רק בשבילי וקצת למשפחה וחברות.
אחר כך התחלתי למכור בדוכנים בכמה מקומות וקיבלתי פידבקים חיוביים שעדיין לא מילאו אותי בתחושה שאני טובה. הפרפקציוניסטית שבי לא ראתה את מה שכולם ראו.
המטרה שלי היתה ועדיין להוציא החוצה את הכישרון שמבעבע בי. זה כמו סיר לחץ המאיים להתפוצץ. הייתי חייבת ליצור משהו, מתישהוא.
היום אני מוכרת את יצירותיי דרך הפייסבוק וגם במקום העבודה שלי.
התכשיטים (שהם כמו ה"בייבי" שלי) נמצאים לידי כל יום וזה אושר עילאי.
אני רואה את ההתלהבות בעיני הלקוחות, ישראלים ותיירים כאחד.
אני שומעת את קולות הפליאה וזה מפתיע אותי כל פעם מחדש....כאילו, לא מודעת בכלל.
אחת מהלקוחות זכורה לי במיוחד. תיירת מקסימה ואלגנטית שאמרה לי:"אני לא יודעת מה לבחור, הכל יפה מאוד" עם חיוך מלא שיניים לבנות. הוקסמתי והתרגשתי. היא רכשה מספר זוגות עגילים וסט מקסים מאבני קורל אדום. היא התלהבה כמו ילדה שקיבלה מתנה מסנטה קלאוס בכבודו ואמרה לי :"תודה לך. זו מזכרת נפלאה מארץ הקודש".
זה עדיין נשגב מבינתי....ההתלהבות מעיצוביי.
אולי אני עדיין לא מאמינה בעצמי, אולי אני צנועה מדי. אבל לא ממש משנה לי.
החיוך על פניהן כשהן רוכשות ממני תכשיט שהשקעתי בו זמן, דמיון ומחשבה, נותן לי את הכוח להמשיך.
נותר לי דבר אחרון לומר,
אנשים יקרים, האמינו בעצמכם, או מצאו מישהו שמאמין בכם. זה הגל שאתם צריכים כדי לעלות למעלה.
בהצלחה.
לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/malinkajewelry/
חלק מהיצירות האחרונות שלי :)
עבדתי במשרה חלקית ובדיוק באותו הזמן קיצצו לנו בשעות העבודה. נוספו לי שעתיים 'מתות' שלא ידעתי במה למלא אותן. בין עבודות הבית לילדים נשאר לי פנאי לעצמי והמון.
באחד הימים טיילנו בעלי ואני במרכז מסחרי במרכז הארץ. עצרנו ליד חנות של מעצבי תכשיטים. החרוזים המבריקים והמיוחדים נצצו וקרצו לי, זה משך לי את העין בצורה בלתי רגילה. בעלי הרים מהשולחן פלייר של קורס תכשיטנות במחיר אטרקטיבי במיוחד. הוא דרבן אותי לנסות. בכלל לא חשבתי על הכיוון, אבל, היו לי שעתיים ביום שהייתי חייבת למלא במשהו, אחרת אתחרפן. אז החלטתי ללכת על זה. זה קרוב לעבודה שלי, זה ימלא את השעות המתות ואצא משם עם תכשיטים שאני עיצבתי.
נרשמתי לקורס, ולאט לאט התאהבתי.
משם והלאה הכל היסטוריה.
אני מלי. אישה, אם, יוצרת ומעצבת.
משנת 2009 ועד היום אני מעצבת תכשיטים. מכרתי בהמון מקומות ברחבי הארץ. פרסמתי ושיווקתי את עצמי לא מעט בפייסבוק וזה היה תענוג רצוף להגיע למקומות שונים ולהיווכח שאנשים מזהים את הלוגו שלי ורוכשים את יצירותיי. הקמתי קבוצה בפייסבוק למעצבים מהתחום שנקראת "לוח מעצבי תכשיטים, תכשיטנות וצורפות" כדי לתת במה למעצבים, לשתף, לפרסם ולהכיר.
המטרה שלי הייתה ועודנה לעצב תכשיטים מיוחדים במינם, תכשיטים שלא רואים בכל מקום. באמצעות שימוש באבני חן, פנינים, קריסטלים, סברובסקי, גולדפילד ועוד, אני משלבת צבעים וסגנונות ייחודיים בעלי קסם אישי. נשים שמאוד מתחברות לאלמנטים שמגיעים מהטבע (כמו אבני חן ופנינים), יבינו במיוחד את האהבה לתכשיטים מהסוג שאני מעצבת. אני מפעילה המון אינטואיציה בזמן העיצוב. שום דבר לא מכני אצלי, הכל מגיע מבפנים - מ'בטן האדמה' שלי.
בשנת 2015 הסתקרנתי לגבי תפירה. כאילו שהחיים שלי לא מלאים מספיק. כבר הייתי אמא לשלושה ילדים, מנהלת משק בית, עצמאית ושכירה גם יחד. התחלתי לצפות ביוטיוב ויישמתי בפועל רעיונות שקיבלתי ושהיו לי בראש. הכנתי תיקים שונים ותפרתי כמה בגדים. הפסקתי לזרוק בגדים שצריכים מכפלת או תיקון של תפר. יש לי מכונת תפירה ביתית והיא המוצר החשמלי האהוב עליי בבית (אחרי מכונת הכביסה). בכל פעם שמתחשק לי תיק חדש, אני פשוט מתכננת ותופרת והם מחזיקים שנים (הרבה יותר מתיקים שאני רוכשת בחנויות או בשווקים) וזה נפלא. את התיקים אני מכינה מבדים שונים או ממכנסי ג'ינס ישנים. מוסיפה רוכסן, תאים, כיסים ובדים עם טקסטורות שונות עד שאני מגיעה למוצר שאני מרוצה ממנו והסיפוק עצום!
אני מאוד אוהבת ליצור. זו הפינה הרגועה שלי, הנישה שלי, האהבה שלי. לולא היצירה הייתי אדם עצוב מאוד.
כל אישה שהיא גם אמא יודעת שבין ילדים לעבודה ולעבודות הבית, לא נשארת זהות עצמית ובעצם רוב הזמן את נותנת ולא מקבלת. בנישה שלי, אני חוגגת את עצמיותי.
אני חושבת שכל אדם צריך למלא את עצמו במשהו שהוא אוהב. להגשים את עצמו בכל מובן, גם אם ייקח לו שנים למצוא את ה"דבר" שממלא אותו. לי לקח כמה שנים טובות, אבל זה הגיע. תודות לאדם מיוחד, בן הזוג שלי, בעלי ואישי היקר שתמיד תומך בי ומאמין בי, במיוחד כאשר אני לא מאמינה בעצמי.
מיד אחרי הקורס בעלי הבחין בכישרון שיצא ממני (לא היה לי מושג קלוש), הוא מיד חזה את העתיד וידע שאני הולכת לעשות עם זה משהו. אני לא ראיתי את זה ולא רציתי בזה. כי ידעתי שכאשר אצור כדי להשתכר כלכלית, זה כבר לא יהיה כיף.
פחדתי שארגיש כמו פרה שחולבים אותה כאשר אינה רוצה לתת חלב.
דחיתי את זה כמה שנים. המשכתי ליצור בקטנה, רק בשבילי וקצת למשפחה וחברות.
אחר כך התחלתי למכור בדוכנים בכמה מקומות וקיבלתי פידבקים חיוביים שעדיין לא מילאו אותי בתחושה שאני טובה. הפרפקציוניסטית שבי לא ראתה את מה שכולם ראו.
המטרה שלי היתה ועדיין להוציא החוצה את הכישרון שמבעבע בי. זה כמו סיר לחץ המאיים להתפוצץ. הייתי חייבת ליצור משהו, מתישהוא.
היום אני מוכרת את יצירותיי דרך הפייסבוק וגם במקום העבודה שלי.
התכשיטים (שהם כמו ה"בייבי" שלי) נמצאים לידי כל יום וזה אושר עילאי.
אני שומעת את קולות הפליאה וזה מפתיע אותי כל פעם מחדש....כאילו, לא מודעת בכלל.
אחת מהלקוחות זכורה לי במיוחד. תיירת מקסימה ואלגנטית שאמרה לי:"אני לא יודעת מה לבחור, הכל יפה מאוד" עם חיוך מלא שיניים לבנות. הוקסמתי והתרגשתי. היא רכשה מספר זוגות עגילים וסט מקסים מאבני קורל אדום. היא התלהבה כמו ילדה שקיבלה מתנה מסנטה קלאוס בכבודו ואמרה לי :"תודה לך. זו מזכרת נפלאה מארץ הקודש".
זה עדיין נשגב מבינתי....ההתלהבות מעיצוביי.
אולי אני עדיין לא מאמינה בעצמי, אולי אני צנועה מדי. אבל לא ממש משנה לי.
החיוך על פניהן כשהן רוכשות ממני תכשיט שהשקעתי בו זמן, דמיון ומחשבה, נותן לי את הכוח להמשיך.
נותר לי דבר אחרון לומר,
אנשים יקרים, האמינו בעצמכם, או מצאו מישהו שמאמין בכם. זה הגל שאתם צריכים כדי לעלות למעלה.
בהצלחה.
לדף הפייסבוק שלי: https://www.facebook.com/malinkajewelry/
חלק מהיצירות האחרונות שלי :)
תגובות
הוסף רשומת תגובה